המאמרים שכתבתי נכתבו כולם באופן ספונטאני, מבלי להתבונן ולחקור בספרים כתובים.

האינסוף התנפץ לאינספור אינדיבידואלים, השואפים לחזור לאחדות הראשונית, אבל עם תודעת-על. בשלב מסויים האינדיבידואל מופיע בדמות אדם, ולאדם ניתנת היכולת לחשוב, המקנה לו למעשה את היכולת לברוא.

אנחנו "בני האלוהים" – היישויות האינדיבידואליות, בראנו את העולם הפיזי כדי שנוכל להגשים את עצמנו. כדי להשיג את המטרה עלינו לברוא את אלוהים עלי אדמות בצלם האיכות הרוחית. העולם כפי שהוא נראה כיום הוא פרי צלמנו ודמותינו כפי שהם חרוטים בתת המודע שלנו, העמוס בפגרי מושגים ורעיונות קפואים. המין האנושי איבד את צלם האלוהים וירד אל מתחת למדרגת החיה. בני אדם מתקדמים המחוננים ברמות תודעה עילאיות מתנדבים לשקם את המערכת שתשיב את מהלך המין האנושי לכיוון התקין.

הבורא נתן לנו תשתית הפועלת באופן הרמוני ונטולת שפיכות דמים. הבריאה הראשונית הייתה צמחונית. המערכת האנושית פעלה בדומה לתזמורת ממושמעת וממוקדת במנצח – שם המנצח "יהווה אלוהים". השם הזה מסמל כל מצב בו קבוצת אנשים פועלת באופן הרמוני, ולכך חייבים לפתח תודעה על-ארצית. בשלב מסויים החלטנו שאנו חכמים מספיק כדי לנהל את העולם הזה מכוח עצמנו, אולם אין לנו את הראייה מרחיקת הלכת הצופה כי מה שנראה לכאורה כטוב ומועיל, בטווח ארוך עלול להיות הרסני. נסתכל לדוגמא בהמצאות המופלאות במאתיים השנים האחרונות. רפואה למשל, שהגיעה להשגים אדירים בריפוי והארכת החיים, אבל גם גרמה להתפוצצות אוכלוסייה ההורסת את כדור הארץ. תעשייה אדירה שמאפשרת לכל אדם להשיג מוצרים בסיסיים שפעם היו נחלת עשירים בלבד, אבל גם מזהמת את האוויר, האדמה והמים באופן בלתי הפיך.

הבורא אומר לנו כי הוא נואש מאיתנו, ומצטער על אשר ברא את האדם. אולם אין לבריאה שום משמעות ללא אדם. למעשה מוצגת בפנינו מראה המזהירה אותנו שאנו פוסעים לקראת החרבה עצמית.

המין האנושי הוא החוליה החסרה בשרשרת האבולוציונית. תפקידו לקשר בין עולמות המינראלים, הצמחים ובעלי החיים לעולמות הרוח. משימתם של בני האדם זה להחיש את התהליכים האבולוציוניים של שלושת הממלכות, לשרת אותם ולא לנצלם, כפי שהדבר קיים כיום עלי אדמות. הדרך שבה בחרו בני האדם – במודע – תביא לחורבן המין האנושי וכדור הארץ.

תפקיד עם ישראל הוא לשמור על השבת – השבת היא רמה תודעה רוחית המאפשרת את התגשמות האלוהות עלי אדמות. הכוונה כמובן לאיכויות הרוחיות הנעלות האמורות להתבטא באמצעותנו. המאפיין העיקרי של שמירת השבת זה העדר כל שנאה וטינה הצפונים בתת מודע של האדם, ויוסף הוא דוגמא מובהקת לכך. החידה אודות מהות ה"אלוהים" תיפתר אך ורק כאשר יתקיים גוף אנושי מלוכד ומאורגן הפועל באופן הרמוני תחת השגחת חוג יהווה-אלוהים. אמורה אז להתחולל אנרגיה שתתמיר את תודעת-קין בה שרויים כמעט כל בני האדם לתודעת הבל, ואז השאלות אודות מהות האלוהים ותכלית החיים יהיו ברורים, מכוח חווייה בלתי אמצעית. זוהי תודעת גן-עדן שנטשנו אותה.

כל אחד מאיתנו הינו עד שההרמוניה המושלמת היא עובדה מדעית. כל אחד מאיתנו הוא מנהיג של 50 טריליון תאים הפועלים יחדיו בהרמוניה מושלמת, אחרת הגוף יקרוס. מדוע כמה מיליוני או מיליארדי בני אדם אינם מסוגלים לפעול באופן הרמוני?

"המוות" אותו מועיד, לכאורה, הבורא על בני האדם על אשר נטשו את גן העדן, אינו אלא המצב שבו המעגלים הרוחניים נשברים, מאחר ואין מצב כזה שהאינדיבידואל נכחד, או חי פעם אחת כפי שהנפילה לחומרניות יצרה את הלך המחשבה השגוי הזה. המדע, שגילה תגליות מדהימות במאתיים השנים האחרונות וחולל שינויים אדירים בתרבות האדם, עומד חסר אונים מול תופעות ותגליות חסרות פשר, ההולכות ונערמות ככל שהמחקר המדעי מתקדם. המדע הולך וחושף כי מאחורי המופעים עומדת אינטליגנציה אינסופית.

בלתי אפשרי שתא יווצר מכוח עצמו, באופן אבולוציוני.

תודעת קין מחללת את השבת – קין שתודעתו מקובעת בהישגים הארציים כמטרה, רוצח את ההבל הפנימי, הפן הרוחי של הנפש, ובכך הוא הורס את כל המערכת ההרמונית ששררה עלי אדמות, וזאת הסיבה להרס כדור הארץ, המלחמות והייסורים הנוראים שהם מנת חלקם של בני האדם. כל זה נוצר מבחירה מודעת על ידי בני האדם. קין והבל שניהם נחוצים להתפתחות התודעה האנושית. אנו רואים שהצמד הזה שב ומתגשם לכל אורך סיפורנו.

. סיכום ספר בראשית ב

 

אברהם יצחק וישראל, בניהם ובנותיהם הדגולים, מכוננים את הבסיס לעם האמור לשמור את השבת ובכך לטמון את הזרע שממנו תצמח האפשרות לשקם את המין האנושי.

יוסף הוא פיסגת סיפור ספר בראשית. יוסף נחן בתודעת-על שבאמצעותה הוא הציל את כל המזרח התיכון מרעב והכחדה, הציל את עם ישראל והניח את הבסיס לשיקום המין האנושי.

יוסף הוא המנצח על התזמורת האלוהית, שבה השבטים אמורים היו לנגן ולשורר את המוזיקה הקוסמית שהייתה מתמירה את תודעת האדם הארצי שאין לו היכולת להרחיק ראות, ולשקם את מצב גן העדן עלי אדמות. לצערינו השבטים לא הבינו זאת. הם קבלו את מרותו מכוח היותו שליט מצרים הכל יכול. יוסף שב ומוכיח להם שאין בו כל טינה אליהם, שכל מה שעשו נהפך לטובה ולישועה, שהוא אוהב אותם ושואף לסייע להם. כל מה שהיו צריכים לומר ליוסף, כפי שהיה על אדם שחטא לכאורה בגן העדן – להישיר מבט אל נציג "יהווה אלוהים" ולומר – אני אחראי; אזי העולם היה שב להתנהל כתיקונו.

יוסף גם שואף לבטל את התוצאות הבלתי נמנעות של פשעי האדם שהתגלמו בסיפורינו בנסיון לרצוח אותו, בדומה לרצח הבל בידי קין. הוא הכיר כמובן את חוקי הסיבה והמסובב, המחייבים פעולת נגד טובה או רעה לכל מעשה. לו לקחו השבטים את האחריות הנדרשת, רוב האסונות שפקדו את עם ישראל, כולל "עשרת הרוגי מלכות" היו נמנעים. הנביאים, שכולם חברים ב"חוג יהווה אלוהים", כפי שאני מכנה את הקבוצה המנהיגה את העולם, היה להם הסמכות לשנות את גזירות העתיד או לרכך אותן, ובד בבד לכונן מערכת שתמנע את הנפילות הבלתי נמנעות של בני האדם.

אברהם, האבות, יוסף והנביאים באו לשנות את קביעת הבורא שהוא נואש מאיתנו. למעשה, המאמצים לשיקום המין האנושי לא פסקו מעולם, ובמאתיים השנים האחרונות נעשו מאמצים רבים בכיוון הזה, רובם ככולם בסתר. מעולם לא היה "הסתר פנים" – אנחנו הפנינו עורף לבורא.

אני חוויתי את ספר בראשית כאחת העבודות המעמיקות ביותר בתולדות חקר הפסיכולוגיה ורמות התודעה של המין האנושי שנכתבו אי פעם. לעניות דעתי, וזה אחרי שקראתי לא מעט ספרים בנושא, כל הידע הרוחי שנכתב על ידי גדולי המאסטרים הרוחיים עלי אדמות, כלולים כבר בספר בראשית, וממש בפסוק הראשון – "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". כל מה שנכתב בהמשך זה פרשנות אודות הפסוק הזה שאי אפשר לקרוא אותו כמילים, אלא כתמונה חיה.

אני מקווה שהצלחתי לחשוף חוט של היגיון המקשר את אוסף הסיפורים האלו, שממבט ראשון נראים כאוסף מעשיות מקרי, ולעתים קרובות חסר היגיון.

מי שכתב את ספר בראשית נחן בתודעת-על, לי זה ברור כשמש. כל מה שנכתב זה בכוונת מכוון, ואין זה משנה אם היו כאן כמה כותבים, או שמגלים סימני עריכה מאוחרת. זאת עבודת צוות של בני אדם בעלי תודעת-על, שבין היתר אנו מכנים אותם כנביאים. עבודה שנעשתה באחריות והשגחתו של הרבן משה, העומד מעבר למרחב ולזמן. כך שאם בא נביא אחרי כמה מאות שנים והוסיף או גרע דברים, הרי שזה נעשה תחת השגחתו של משה.

אלו דברים שבני אדם ארציים, רגילים לכאורה, ייראו להם כדברי שטות, אבל אני יודע, מכוח התנסותי, שאלה דברי אמת.

וכפי שכתבתי בהקדמה – עלינו להיות גאים שהצלחנו לשמר את הספר המופלא הזה כנגד כל הנסיבות, ואומות העולם חייבות להתנצל בפני העם ששימר את הספר הזה על כל מה שעוללו לנו במהלך הדורות