נולדתי שישה ימים לאחר קום המדינה, ישר לתוך סערת המלחמה.

הורי הצליחו לצאת מפולין בשנת 1934, ממש ברגע האחרון. כל מי שנשאר שם הושמד והרכוש נבזז.

בשנת 1966 גוייסתי לצה"ל, נשלחתי לקורס אלחוט ולאחר מכן נשלחתי למפקדת חטיבה 7, בפיקודו של שמואל גורודיש. שם השתתפתי בין היתר במלחמת ששת הימים, בפעולת כראמה ופועלות אחרות. לאחר הצבא שירתתי במשטרת ישראל כשלש שנים וחצי כאיש קשר, בעיקר במשטרת בית לחם. משנת 1973 התחלתי לעסוק במקצועות הבניין, האמנות והנגינה, שבהם אני עוסק עד היום. ב-1973 גוייסתי למלחמת יום כיפור. לאחר מכן שירתתי כלוחם באחד מגדודי החי"ר של חטיבת גולני. השתתפתי בין היתר במלחמת לבנון הראשונה ובאינתיפאדה הראשונה.

ב-1981 התחלתי לעסוק בכתיבה ותרגום של ספרות העידן החדש מאנגלית לעברית. אנגלית למדתי באופן פרטי כארבע שנים עם פרופסורית לאנגלית. כתבים שתרגמתי וחלק גם יצאו לאור, היו מאת אווטאר מהר באבא, ד"ר רודולף שטיינר, מאדאם בלבצקי ואחרים. כתבתי ותירגמתי מאמרים גם בנושאים כלליים, כמו המאמרים המדעיים של אחי ז"ל, ד"ר אברהם בקר.

אני לומד מוזיקה משנת 1972. למדתי לנגן על חליל צד, פסנתר ובסון, בהם אני מנגן עד היום. כיום משתתף בתזמורת כלי הנשיפה "הבוגרים" של חיפה, בניצוחה של שירי כהנא.

במוזיקה גיליתי בין היתר את האפשרות שכמה עשרות אנשים שונים בתכלית זה מזה, אנשים דעתניים ולא תמיד קלים, שמים את עצמם בצד לכל אורך התהליך המוזיקלי, נשמעים למנצח, או המנצחת, שהם למעשה דיקטטורים אהובים, ויחדיו מפיקים אנרגיה צלילית לעולם, אנרגיה של אחדות ואהבה.